אודות - מאגר קבוצות שיתופיות

מחפשים קבוצה שיתופית?

בטור השמאלי תוכלו לדפדף במאגר הקבוצות על פי מקום בארץ.

חיים בקבוצה שיתופית?

עיזרו לאנשים שרוצים לחיות בקבוצה שיתופית למצוא אותכם.

קיראו כאן איזה מידע אנחנו רוצים לקבל מכם ולאן לשלוח אותו.

קבוצות שעודכנו לאחרונה


מפרש

·מקום מגורים: תל-אביב    

·שנת הקמת הקבוצה: 2006

·מספר חברי הקבוצה:12

·תווך גיליים של חברי הקבוצה: 25-28

·תחומי עיסוק פרנסה והתנדבות: הדרכת קבוצות, הדרכה במועדוניות וגנים, עבודה בעמותות בתל-אביב, היטק, תקשורת, עיצוב גרפי, במסעדות.

·האם שותפים כלכלית: כן.

·שאיפות לעתיד: הקמת קהילת קבוצות וקליטת חברים חדשים.

איש קשר: הרן סנד  054-5883338  Haranse@gmail.com


הלו"ם

מעודכן לתאריך 21.9.10 

  • חברי הקהילה גרים בירושלים, רובם בשכונת קריית היובל.
  • בקהילה כ- 20 חברים + 2 תינוקות.
  • תחומי עיסוק, פרנסה והתנדבות: הקמנו מרכז נוער המורכב ממרכז למידה וממועדון חברתי לבני הנוער בשכונה. סייענו למנהל הקהילתי בפרויקט למיפוי הצרכים של תושבי רחוב שטרן ובהקמת וועדי בתים.  אנחנו שותפים במאבקים שכונתיים, בוועדות ובתחומים נוספים בשכונה. הפרויקט הגדול בו שותפים חברי קהילה רבים הוא המכינה הקדם צבאית ("המכינה הירושלמית") אותה הקמנו השנה (תשע"א) בשיתוף עם העירייה, המינהל הקהילתי, "רוח חדשה" וקהילות צעירים נוספות בירושלים. חברי הקהילה מתנדבים במכינה, הן בתפקידי ניהול וסיוע, הן כמורים והן כמלווים של העשייה ההתנדבותית של המכינאים.
  • מעבר לכך עיסוקי חברי הקהילה מגוונים- יש שעובדים במשרות שונות בתחום החינוך במנהל הקהילתי ובכלל, יש שפעילים בעמותות שונות, יש עובדי מדינה ויש שמסייעים לקהילות צעירות לקום בירושלים. תחומים נוספים שחברי הקהילה עוסקים בהם: זכויות אדם, תרבות יהודית, רפואה, משפטים, פיזיקה, מנהל ציבורי, עבודה סוציאלית ועוד.
  • פן אחד של הקהילה הוא המעורבות החברתית בשכונה ובכלל. פן נוסף הוא פיתוח חיי הקהילה הפנימיים והקשרים האישיים בין חבריה. אנו נפגשים בכל יום חמישי לערב קהילה שיש בו גם מפגש חברתי וגם לימוד בנושאים שונים או שיחת קהילה. אנחנו מציינים יחד חגים ושבתות ומנסים לעצב טקסים שמשקפים את אופיינו ואמונותינו.
  • אין בינינו שותפות כלכלית.
  • הקהילה הכריעה לבסס את חייה בירושלים, אך טרם רכשה דירות.

איש קשר: אשר דולב   050-6208132   מייל: asherdol@gmail.com

 


קבוצת דיור בתל אביב- הטבעונים

  • מקום מגורים: ת"א
  • שנת הקמת הקבוצה: בתחילת 2010
  • מספר חברי הקבוצה: כרגע 6, עוד חודש 4, שואפים להגיע ל-8
  • מספר ילדים: 0
  • תחומי עיסוק, פרנסה, והתנדבות: חלק מאיתנו מתנדבים בסלון מזל,
  • בחינת תחומי עניין: תיכנות, בישול טבעוני וטבעונאי, ומוסיקה, מבחינת עבודות:
  • כרגע, מורה פרטי אחד וכמה מלצרים
  • קווים מאפיינים של הקבוצה: אנחנו קבוצה חופשית יחסית, למרות מאפיינים אידיאולוגים משותפים, אנחנו לא כולנו פועלים כקבוצה אחת בהכרח לאותן מטרות, הרעיון העיקרי של הדירה הוא להוות דרך חיים אלטנרטיבית, מנוכרת פחות, וזולה יותר, במרחב העירוני התל אביבי.
  • שותפות כלכלית: אנחנו שותפים כלכלית ברמת תיקוני הדירה ו/או חפצים לדירה ו/או אוכל לכולם, לאנשים כן יש חשבון בנק אישי.
  • שאיפות לעתיד הקרוב: להתבסס בתור אופציית דיור אלטרנטיבית ואולי לעודד את המשך התופעה במקומות אחרים איש קשר: אורי – בכתובת tohava@gmail.com

קצת פרטים נוספים: בעיקרון אנחנו דירה טבעונית, לא נוקשה, כך שמדי פעם אנשים יכולים להכניס מוצרים מן החי, אבל בשר לא נכנס לכאן. הרבה אנשים מהדירה יודעים איך לקמבן אוכל בזול בכל מיני דרכים יצירתיות, ושכר הדירה הוא רק 550 שקלים.

 


ה"קבוץ" שלי בדנמרק: סטדמן

סטדמןקהילת השיתוף הראשונה: סטדמן (Saettedammen) היא קהילת שתוף (bofælleskab) בדנמרק. כשלשים משפחות בקבוצת בתים סביב בנין מרכזי, מקיימות שותפות חברתית.

התחלה: לפי המיתולוגיה המקומית, ההשראה העקרית להקמת הקהילה היה מאמר של העתונאיתBodil Graae שכותרתו "ילדים זקוקים למאה הורים". (בעתון Politiken אפריל 1967 ). למרות שהקיבוצים בישראל מוזכרים במאמר כחלק מהרקע הרעיוני, רק מעטים מהמייסדים היו בקבוץ, ורוב קהילות השיתוף בדנמרק לא בנויות על עקרונות השותפות הכלכלית שביסוד הקיבוצים.האספה הראשונה התקיימה במאי 1967. שלש השנים הבאות עברו בדיונים סוערים ותחלופה רבה. התגבש גרעין, שיצר קשר עם ארכיטקטים. הבנייה התחילה בספטמבר 1971, ובאביב 1972 נכנסו התושבים לבתים (אנו לא קוראים לעצמנו "חברים" אלא "תושבים").

היום: אנו כ- 60 מבוגרים, 30 ילדים ובני-נער, ב35 "משפחות" ( חלקן תקניות: אבא-אמא-ילדים, חלקן חד-הוריות, הרבה זוגות ותיקים שילדיהם גדלו ופרחו מהקן, וגם כמה רווקים ורווקות). התחלופה לא רבה – בערך משפחה אחת מתחלפת כל שנה. כמחצית התושבים המבוגרים כיום הם מן המייסדים, בגיל  65 ומעלה. האחרים בגיל 30 ומעלה – כמעט אין צעירים בגילאי עשרים, כיון שהילדים עוזבים בדרך כלל את בית ההורים זמן קצר אחרי התיכון, והמצטרפים הם כמעט תמיד במשפחות עם ילדים. אין ילדי "דור שני" ששבו לגור בקהילה.כמחצית התושבים אקדמאים,  והאחרים בעקר מורים, אחיות ואנשי חנוך. הרוב מועסקים במגזר הצבורי, ומזדהים עם השמאל המתון או המרכז הנוטה לשמאל. חלק מהתושבים גרים בשכירות. כדי לאפשר לכולם להשתתף בפעילויות החברתיות, ומצד שני להבטיח לאלו שהשקיעו כספם בקרקע ובבית את ההשפעה על החלטות הנוגעות ברכוש, קיימות שתי מסגרות ארגוניות: אגודת בעלי הבתים, Grundejerforeningen, שקיומה מקובע בחוק הדני לגבי כל רחוב, מטפלת בנדל"ן: תחזוקת הבניין הצבורי, השטחים הציבוריים (לבתים שייך רק שטח פרטי קטן, כמאה מ"ר לכל בית), והתשתיות. בגוף זה חברים כל התושבים בעלי הבתים, והוא מתנהל בצורה די פורמלית,  עם ועד נבחר, אספה שנתית  שמחליטה בהצבעה,  ודמי חברות קבועים. האגודה הקולקטיבית Kollektivforeningen, היא המסגרת לפעילויות החברתיות. בגוף זה חברים כל התושבים מגיל בית‑הספר (אכן, ילדים הם חברים עצמאיים ושווי זכויות וחובות). כאן הפורום העליון הוא אספה כללית חדשית, גם כאן ההחלטות מתקבלות בהצבעה. מלבד דמי חבר קבועים ונמוכים, משלם כל מבוגר גם סכום ל"קופה המשותפת" שתלוי בהכנסתו. דרך ועד קטן, נבחר, והרבה ועדות התנדבותיות, מאורגנות כל הפעילויות החברתיות: חגים, עלון, וכו'. התושבים מחולקים לשמונה קבוצות, ("קבוצה קטנה" Smågruppe) שהרכבן מתחלף כל שנה. הקבוצות נפגשות לדיון מקדים לפני האספה, והן גם המסגרות לארגון אירועים וביצוע מטלות שונות (אחזקה ונקוי).

הצטרפות ועזיבה: אין הליכי "קבלה לחברות" – ההצטרפות היא דרך רכישת בית או שכירת דירה, בתנאים והליכים הרגילים בשוק. לבעלות על הבית צמודה בעלות על כ3% של הרכוש הצבורי. מלבד חלק זה וההוצאות הכרוכות בו, אין שותפות כלכלית או ערבות הדדית חוזית. התמיכה ההדדית מבוססת על הקשרים החברתיים ותחושת היחד. כך גם בדרך החוצה – העזיבה מתממשת במכירת הבית,ללא מעורבות של הקהילה.

ארוחה משותפת: חמשה ימים בשבוע (ראשון – חמישי) מתקיימת ארוחת ערב משותפת בבית הצבורי. כל תושב יכול, בתחילת השנה, להרשם לימי השבוע בהם הוא רוצה להשתתף. הרוב משתתפים בשניים או שלשה ימים בשבוע. ביום אפייני יש בין עשרים לארבעים אוכלים. הקניה והבשול עוברים בסבב בין כל המשתתפים – אין התחשבנות כספית. הארוחה המשותפת היא מרכיב מרכזי בהוויית השותפות החברתית.

אספה חדשית: הפורום להחלטות שוטפות, שמתקבלות בהצבעה, או לעתים קרובות בקונצנזוס.  לפני האספה מתכנסות הקבוצות לדיון מוקדם, כדי לאפשר לכולם להביע דעה. כל אחד יכול להעלות כל נושא לדיון – ולעתים קרובות עולות גם הוצאות קטנות מאד לדיון ארוך. השקעות גדולות שייכות בדרך כלל לתחום העבודה של אגודת בעלי הבתים, והדיון מתבצע באספה השנתית שהיא יותר פורמלית. שאלות קטנות יכולות גם להסגר דרך מודעה על לוח המודעות: "האם מישהו מתנגד ל…?". כל אחד יכול לכתוב תגובה – ובעל הענין מעריך האם קבל אישור או שעליו להעלות את הנושא לדיון באספה.

חגים: שבעה חגים דניים, ומסיבת "עליה על הקרקע" שנתית נערכים כל שנה. חלקם באופן הדני המסורתי – חלקם בסגנון חליפי. בנוסף לכך מתקיימים שמונה ערבי ששי עם תכן תרבותי כלשהו – מופע, הרצאה, ערב משחקים וכו'.

עלון: דו-שבועי, עם חדשות, הודעות, סדר-יום ופרוטוקול מהאספה, ולעתים גם דיונים, מאמרים וספורים.

ימיעבודה: בקבוץ קראו לזה "גיוס": מספר פעמים בשנה מתאספים כולם להשקיע סופשבוע באחזקה, גנון, שפוצים ושפורים וכו'.

ילדים: בשנים הראשונות התקיים גן ילדים באחד הבתים. המניע היה מחסור בגני ילדים ציבוריים בסביבה, ולא אידיאולוגיה. עם השנים נפתחו גנים עירוניים, והגן הפרטי נסגר. ככלל, אנו מנסים להשתלב בסביבה ולא להתבדל. עד לפני שנים ספורות היו ילדי ביה"ס מתכנסים בבית הצבורי בשובם מהלמודים. אחד מבני הנער בגיל גימנסיה היה אחראי (בשכר) על השגחה וארגון פעילויות עד שוב ההורים מהעבודה. עם ירידת מספר הילדים ופתיחת מועדוני אחה"צ בבתי הספר נעלם הצורך והמועדון נסגר.בשנים הראשונות היו גם חופשות משותפות בקיץ, מנהג שעבר עם השנים למרות שהוותיקים זוכרים אותו כחוויה יפה.

פעילויות לא פורמליות: עם השנים התפתחו מספר פעילויות שמתקיימות במסגרת לא פורמלית, כגון אגודת מגדלי התרנגולות, שחקני הביליארד, קבוצת החלומות, החוג לספרות, להקת המוזיקה העממית, מפגשי בוקר יום ששי (גמלאים) ועוד.

זווית אישית –הקהילה מול הקיבוץ: כמובן שהמרחק בין צורת חיינו כאן והחיים בקבוץ הוא גדול. למרות זאת מעניין להשוות. כיוון שאין לנו שותפות כלכלית, הרבה מהבעיות שהיו בקיבוצים על רקע זה לא מופיעות. אין צורך לפנות לוועדה – או לשיחת קבוץ – עם בעיה פרטית, אינטימית ומביכה, שפתרונה תלוי בהקצבה כספית. כמובן שכך נעלמת גם הערבות ההדדית, ומי שנקלע למצב כלכלי קשה לא יקבל עזרה כלכלית ישירה מהקהילה. יחד עם זה, התמיכה החברתית קיימת במידה רבה, ועליה אפשר לבנות. בקורי חולים, עזרה בטפול בילדים, בהשגת עבודה וכיוצא בזה הם הרבה יותר אינטנסיביים מהרגיל בין שכנים ברחוב רגיל. ומה שמשמעותי מאד בחברת הסעד והווילות הדנית, הוא הקרבה האינטימית למספר רב של אנשים. לילדים כאן אכן יש "מאה הורים" (לטוב ולרע), והם זוכים – כמו ילדי הקיבוץ – לגדול בקרבה רבה להרבה ילדים אחרים, שאותם ואת הוריהם הם מכירים היטב. נראה לי שכך נמצא בקהילת השיתוף פתרון אפשרי לשאלה כיצד לקיים את ההיבטים החברתיים החיוביים שבהוויה הקיבוצית, בלי המסגרות הכלכליות הנוקשות שלא לגמרי מתאימות לחברת השפע המערבית. היבט אחר בו ההבדל בולט הוא תהליך ההצטרפות לקהילה (או עזיבתה). אין לנו ועדת קבלה, שלבי מועמדות או אישור האספה. בכך ותרה הקהילה מראש על האפשרות לכוון את ההתפתחות הדמוגרפית, ולהבטיח "התאמה".  הניסיון מראה שלא היו בעיות בתחום זה – וכל התושבים שהצטרפו השתלבו ברצון ובהצלחה בחיי הקהילה. (בתחום זה חשוב להבחין שלא כל קהילות  השיתוף הדניות מאורגנות כך, ובקהילות רבות הבעלות על כל הבתים היא במסגרת עמותה, וההצטרפות מותנית באשור הקהילה) . אין לנו גם בסיס אידיאולוגי קולקטיבי, או פרופיל אידיאולוגי  משותף כלפי חוץ, למרות שרוב התושבים תומכים בשמאל המתון, ובשנים הראשונות היו גם פעילויות פוליטיות משותפות (בתנועת השלום, הפגנות הראשון במאי ועוד). כמובן שהשותפות מחייבת גם לוותר לעתים על אינטרסים פרטיים ועקרונות מסויימים, אבל כשאני עושה את החשבון האישי שלי, רבים היתרונות מהחסרונות. בעקר האפשרות לקיים מגע קרוב עם אנשים רבים בלי לארגן, להזמין ולארח. בתחום זה ממלאות הארוחות המשותפות היומיות תפקיד חשוב. אני לא משלה את עצמי שצורת חיים זו תתאים לכל האנשים, כמו שהקבוץ – שגם אותו אהבתי – לא היה פתרון פלא לכל בעיות העולם המודרני, אלא דגם אחד שמתאים לחלק קטן של האוכלוסיה. לילדים צעירים ולזקנים זה בטח מקום מצוין, ולכן גם למשפחות עם ילדים. לבני נוער יש לעתים קרובות בעיה דוקא עם הקשר הקרוב למבוגרים רבים שזוכרים אותם מילדותם ולגילאי העשרים-עד-הגמלאים הבעיה היא לחיות עם הפשרות המתחייבות מהשותפות. אישית, נכון לעכשיו, טוב לי כאן ואני נשאר. אם זה  ימשך לתמיד (כמו לאותם שלשים איש מהמייסדים שעדיין חיים כאן) – איני יודע.

ניצן ורדי n@vardi.dk
Sættedammens 36-years anniversary            Spontaneous common saturday lunch in front of our house


אסיף -רמת גן

  • שנת הקמת הקבוצה: 2007
  • מספר חברי הקבוצה: 7
  • קוים מאפיינים של הקבוצה: קבוצה השיכת לתנועת הבונים דרור.


עוגן

  • מקום מגורים:חדרה
  • שנת הקמת הקבוצה: 2006
  • מספר חברי הקבוצה: 8
  • מספר הילדים אם יש: אין
  • קבוצה מתנועת הבונים דרור: חברי הקבוצה מארה"ב, אוסטרליה, מקסיקו וישראל.
  • איש קשר מאורי: mauri@habonimdror.org.il טלפון: 054-9732485    
  •  

 


שכן טוב – גרעין קהילתי בנתניה

אנחנו קבוצת משפחות צעירות המחפשת שותפים למגורים בשכונת 'אזורים' (נאות שקד) בנתניה – שכונה המאופיינת באנשים קשי יום, ובעולים רבים מאתיופיה.

השאיפה היא לגבש קבוצה של משפחות דתיות וחילוניות, שתבוא לגור בשכונה מתוך רצון כן להיות חלק ממנה, ולפעול בה מתוך הרגשת שייכות, ולא כקבוצה חיצונית.

לעוד פרטים ראו באתר: http://sachen.tov.googlepages.com

או צרו קשר: יאיר – 054-3976922

stadlerya@gmail.com

 

 

 

 

 


גרעין בני-עקיבא יהוד

  • שנת הקמת הקבוצה: 2002
  • מספר חברי הקבוצה: 9 משפחות
  • מספר הילדים אם יש: 8 בשעת כתיבת שורות אלה…
  • מטרת הקבוצה: חיזוק הציונות הדתית ביהוד.
  • תחומי עיסוק פרנסה והתנדבות: חברי הקבוצה עוסקים במגוון עיסוקים – סטודנטים, אנשי קבע, אנשי חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, עבודה סוציאלית, עובדי מדינה וכו'.

ההתנדבות ממוקדת בעשייה קהילתית, חברתית ותורנית בעיר – עבודה עם בני נוער,  בתי הספר, תנועת בני עקיבא וכד'.

  • קוים מאפיינים של הקבוצה: משפחות מרקע דתי לאומי התורמות לסביבה במגוון תחומים.
  • האם שותפים כלכלית: לא
  • שאיפות לעתיד הקרוב: המשך פיתוח הקהילה, קליטת משפחות נוספות והקמת פרויקטים נוספים לצורך חיזוק קהילה הציונית דתית בעיר.
  • איש קשר: יאיר גבלינגר 052-3662783    yairgab@gmail.com

גרעין להט (השומר הצעיר)

  • מקום מגורים:  הדר חיפה
  • שנת הקמת הקבוצה:  2005
  • מספר חברי הקבוצה:14
  • תווך הגליים של חברי הקבוצה 21-22   
  • תחומי עיסוק פרנסה והתנדבות: הגרעין הוא גרעין על סף שחרור מהצבא, עוסקים בריכוז קן אופק של השומר הצעיר במועצה איזורית מטה אשר, ובריכוז קינים נוספים ייתכן ובקרוב נתחיל לרכז נעורים במספר קיבוצים בסביבה וישנה כתבת אחת בדף הירוק.  
  • קוים מאפיינים של הקבוצה: קבוצה חברתית מאוד בעלת להט אידאולוגי,מהפכנים וראליסטיים.   
  • האם שותפים כלכלית: שותפות כלכלית מלאה (קופה פתוחה פחות או יותר)
  • שאיפות לעתיד הקרוב: בעתיד הקרוב בנות הגרעין משתחררות והבנים חוזרים לחצי שנה בט"ש והגרעין מחפש דירה חדשה ומשרות בחינוך באיזור מועצה איזורית מטה אשר.

איש קשר: גילי ברטורא 052-6719025 mnadav123@yahoo.com


מגשימים ביחד בנתיבות

  • שנת הקמת הקבוצה: 2000
  • מספר חברי הקבוצה: 120
  • מספר הילדים: כ – 50
  • תחומי עיסוק פרנסה והתנדבות: חברי הגרעין פועלים במסגרות שונות בנתיבות ובפרויקטים של הקהילה  במספר תחומים: ריכוז והדרכה בסניף העולים של בני עקיבא בעיר, גמ"ח אוכל למשפחות נזקקות, ריכוז סניף פעמונים בעיר, עזרה בלימודים, תוכנית "פותחים עתיד", ועוד… באמצעות מדרשת "מגשימים ביחד": עבודה עם הקהילה ועם נוער מעולי אתיופיה. עבודה עם  הנוער המקומי הוותיק, כשהדגש המרכזי מושם על יצירת קשר אישי עם הנוער המקומי האיכותי. בנוסף, ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" ומדרשת "ערבות" לחינוך נוער מבוסס ממרכז הארץ לערכים של שליחות, עשייה והתיישבות בנתיבות.
  • קוים מאפיינים של הקבוצה: גרעין "מגשימים ביחד" בנתיבות, הוקם  מתוך מטרה להוות דגם של אינטגרציה, בין האוכלוסיות השונות במדינה ולהתמודד עם בעיית ההגירה השלילית, של האוכלוסייה החזקה מנתיבות למרכז הארץ. דרך ההתמודדות עם הבעיות האלו, היא ע"י חינוך ערכי לנוער מבוסס ממרכז הארץ, שירצה לבוא להתיישב בנתיבות, ביחד עם הנוער המקומי האיכותי, מתוך רצון לתרום לעיר בכל התחומים. אנו מאמינים שדגם כזה עשוי לבטל את המעגל הסגור של הגירה שלילית, שבאה בעקבות בעיות תעסוקה, חינוך ודימוי שלילי.
  • האם שותפים כלכלית: לא
  • שאיפות לעתיד הקרוב: המשך פיתוח הקהילה וקליטת זוגות נוספים מתוך העיר נתיבות, הקמת פרויקטים נוספים בתחומי החינוך, הרווחה והעמקת הזהות היהודית.
  • איש קשר: יאיר פטרובר 050-6569973 Petro123y@gmail.com
  • קישור לאתר הקבוצה: http://www.magshimim-beyachad.org.il/
  •