קיבוץ תמוז

הקיבוץ העירוני בבית שמש

תמוז היא קבוצה קטנה, המונה עשרים ושניים מבוגרים בגילאי . לחברי הקיבוץ נולדו כארבעים ילדים, חלקם כבר בגרו והם חיים מחוץ לקיבוץ.

אנו מתגוררים במרכז בית שמש, לומדים ועובדים במקצועות חופשיים שונים בבית שמש ומחוצה לה.

אנו מקיימים אורח חיים שיתופי בכל אורחות חיינו, מגידול הילדים, דרך לימוד משותף וכלה במשק כלכלי-שוויוני המבוסס על שיתוף בהכנסות ובכל הנכסים.

חיינו מבוססים על מעורבות ומחויבות חברתית במעגלי ההשתייכות השונים שלנו: המשפחה, חברות וחברי תמוז, מקום העבודה, העיר בית שמש והחברה הישראלית בכללותה.

אנו מקיימים חיי תרבות יהודית מתחדשת, השואבת מלוח השנה העברי ומסדר היום החברתי-פוליטי של החברה הישראלית.

תשובות לשאלות

קיבוץ בעיר?!

אין לנו פרות ותרנגולות אבל אנחנו מקיימים חיים של שיתוף ושיוויון, כמו שהיה פעם לב התפיסה של כלל הקיבוצים. קנינו חלקת קרקע באמצע בית שמש, בנינו פה בתים שמתאימים לאורח החיים שלנו והעיקר בית שמש, בדיוק כמו קיבוץ תמוז, היא ביתנו.

אבל למה בבית שמש?

לפני שלושים שנה הקימו את תמוז בני קיבוץ ובני גרעינים שהגיעו למסקנה שאם התנועה הקיבוצית רוצה להשפיע על החברה הישראלית היא צריכה להיות איפה שאנשים חיים ולא בכפר מחוץ לעיר. חלק מאותו זרם היו אנשים שגם הקימו את קיבוץ ראשית בירושלים ואת קבוצת מגוון בשדרות. בשנים האחרונות בוגרי תנועות נוער הקימו קיבוצים עירוניים מעכו ועד באר שבע.

איפה אתם עובדים?

כל החברים עובדים במקומות עבודה על פי העדפה אישית. יש מורות ומורים, עובדות סוציאליות, נשים שעוסקות במקצועות טיפול שונים, עובדים בעירייה, עובדים בעמותות שונות וגם עובדים בהייטק. כל המשכורות נכנסות לחשבון בנק אחד ומתחלקות באופן שווה בין כל החברים על פי הצרכים שלהם.

לא מפריע למי שעובדים בהייטק לקבל כמו השאר?

אם היה מפריע להם לא היו נשארים לחיות בצורת החיים הזו. כולנו מאמינים שחלוקה שיוויונית של ההכנסות היא תיקון למבנה השרירותי והלא-צודק של צורת התגמול על העבודה בשוק החופשי, וכי היא תורמת לחיים של משמעות. אם נעבוד יותר, לא ייכנס לכיס שלנו מייד עוד כסף ולכן אין אצלנו את המעגל האינסופי של לנסות להרוויח יותר כדי לצרוך יותר. יש אצלנו אמירה - "בפער שבין המשכורת והתקציב האישי יש מקום להכניס משמעות". לדוגמה, עידוד הורים להיות יותר זמן עם הילדים שלהם במקום לא להיות איתם, להרוויח יותר כסף ולקנות להם מותגים.

מה עושים כשמישהו לא עובד?

אחד מעקרונות תמוז הוא "אחריות הפרט". כולם יודעים מה המצב הכלכלי של הקיבוץ ויודעים מה ההשפעה של ירידה בהכנסות. אם מישהו לא עובד, כנראה שיש לו סיבות טובות כגון החלפת מקום עבודה או עניינים אישיים שמחייבים זמן ותשומת לב. בכל מקרה, החברים מקבלים את את התקציב האישי שלהם אם הם עובדים ואם לא.

איך מחלקים את הכסף?

בגדול, הכסף מתחלק לשלושה סוגים - תשתיות, שימוש אישי ללא חיוב ותקציבים אישיים. התשתיות כוללות את המשכנתאות, תחזוקה של האיזורים המשותפים ועניינים כלליים של הקיבוץ. שימוש אישי ללא חיוב כולל בריאות, חינוך, שימוש ברכבים של הקיבוץ ותקשורת. נושאים אלו נבחרו או משום שאנו רוצים לשחרר את עצמנו מן הצורך לשקול אותם למול הוצאות אחרות (דברים כגון חינוך, בריאות), או משום שאיננו רוצים לבזבז זמן ומשאבים בהתחשבנות עליהם (כגון שימוש בתחבורה ציבורית ושימוש ברכבים).

ואם רוצים לנסוע לחו"ל?

אז נוסעים. אפשר לחסוך מהתקציב האישי, יש לאנשים חסכונות מלפני תקופת הקיבוץ, אנשים נוסעים עם המשפחות שלהם ועוד אפשרויות. בנושא הנסיעות לחו"ל יש פערים בין החברים אבל בגדול, לא רק בנושא הזה השיוויון הוא לא מוחלט. אין לנו שאיפה לשיוויון מוחלט ובעוד חלקים של החיים שלנו יש סתירות ופער בין הרצוי והמצוי.

מה שאנחנו כן שואפים אליו הוא חיים המאפשרים לכל אחד ואחת מאיתנו לממש את עצמם כמיטב היכולת המשותפת שלנו.

יש לקיבוץ מכוניות?

כרגע הקיבוץ מחזיק אחת-עשרה מכוניות, אשר משמשות את כל החברים לצרכי עבודה ולצרכים פרטיים. פעם בשבוע כולם כותבים את הצרכים הצפויים לשבוע הקרוב וסדרני הרכב (תפקיד חשוב!) משבצים את הצרכים למכוניות. לפעמים מבקשים מחברים להתגמש או לאחד נסיעות. כמעט שלא קורה שמי שצריכים לנסוע לא יכולים. מקסימום, נוסעים בעיר במוניות או שוכרים רכב נוסף לימים ספורים.

יש לכם חדר אוכל?

יש לנו חדר אוכל (אנחנו קוראים לו "המשותף") בו אנחנו אוכלים ביחד בערבי שבתות, בחגים ואירועים. ב"משותף" יש מטבח קטן עם כיורים, תנור ומדיח כלים. יש כלי אוכל וכלי הגשה לאירועים. הבישול לארוחות ואירועים מתקיים במשותף או בבתי החברים. בימות השבוע אנחנו אוכלים בבתים שלנו. בקיץ לא מעט משפחות מורידות את ארוחת הערב לדשא המרכזי של הקיבוץ ואוכלים ביחד. זו הזדמנות להיפגש ולטעום אוכל של אחרים.

האם חייבים לאכול בחדר האוכל בערב שבת?

באופן כללי, אנחנו מעדיפים שהחברים לא יהיו "חייבים" לעשות דברים. מי שלא רוצים לאכול ביחד בערב שבת אוכלים בבית. מיום רביעי אוספים מידע מי נמצאים ואז מתחלקות המשימות שכוללות בישול, עריכה ונקיונות. יש קבוצת ווטסאפ ייחודית לעניין כי סביב ארוחת שבת מתקיימות הרבה אינטראקציות, כולל אנשים שמתווספים ברגע האחרון ואז לוקחים על עצמם משימות.

איך מתקבלות החלטות בקיבוץ?

באסיפת הקיבוץ השבועית מתקיימים דיונים ובה מתקבלות החלטות. ההחלטות באסיפה לא מתקבלות בהצבעה. אם יש תחושה שהקיבוץ חצוי בנושא מסויים, סימן שנדרשות עוד שיחות עד שנגיע למצב שבו אנשים לא ירגישו ממורמרים שדעתם לא התקבלה. בנוסף, ישנו צוות כלכלי שתפקידו לעקוב אחר המצב הפיננסי של הקיבוץ, לדווח ולהמליץ לאסיפת הקיבוץ. הניהול הכספי השוטף של הקיבוץ מנוהל בחצי משרה של אחת מחברות הקיבוץ. וזהו. אנחנו שואפים לשיחה ישירה בין החברים ללא תיווך של מוסדות או ועדות.

בנוסף לאסיפות, כמה פעמים בשנה אנחנו מתכנסים לסוף שבוע של שיחות על נושאים שונים. לפעמים יהיו אלה נושאים שנמצאים על סדר היום של הקיבוץ ונדרשות שיחות משמעותיות לפני קבלת החלטה ולפעמים יהיו אלו נושאים שיש רצון לשוחח עליהם בלי קשר להחלטות שצריכות להתקבל. לדוגמה - ההתמודדות האישית שלנו עם הורינו המזדקנים, בחינה ועדכון של האופן שבו אנחנו חוגגים את החגים המשותפים, יחסי תמוז עם העיר בית שמש או בחינת יחסנו למושג "תיקון עולם".

יש לכם קשר עם אנשים בבית שמש?

הילדים שלנו לומדים בבתי הספר בעיר, רבים מאיתנו עובדים בעיר, יש לנו שכנים וחברים בעיר. אנחנו פוגשים את אנשי העיר בוועד ההורים, בקופת החולים ובסופרמרקט. חלקנו חיים בבית שמש כבר שלושים שנה - אנחנו חלק מהעיר והעיר היא חלק מאיתנו. כשהגענו לבית שמש ונולדו הילדים, הקמנו פעוטון לילדים שלנו והזמנו הורים נוספים להביא אליו את ילדיהם. כך התחילו "מעונות תמוז". במקביל, התחילה הפעילות של עמותת "קהילה" שקיימה פרוייקטים בנושאי חינוך ורווחה כגון מועדוניות, וצהרונים מרכז זכויות. (ראו את אתר עמותת "קהילה").

עקרונות תמוז

שיתוף ושוויון

קיבוץ תמוז רשום כאגודה שיתופית, והוא מקיים חיי קבוצה על-בסיס של שוויון ושיתוף בהכנסות. משכורות החברים נכנסות לקופת הקיבוץ והתקציב מחולק מחדש בצורת שרותים כלליים ותקציבים אישיים שיויוניים.

אך השיתוף בינינו לא רק מתבטא בתחום הכלכלי. בלימוד, בחיי חברה, בפעילות תרבות, קיבוץ תמוז מהווה דוגמה לקהילה שיתופית מודרנית, הרואה באיזון בין הקבוצה והפרט דבר בעל עוצמה שיש לשמור ולטפח.

אחריות הפרט

בקיבוץ תמוז אין מערכת מוסדית המתווכת בין הפרט לבין הכלל. אין ועדות הקובעות עבור החבר היכן יעבוד, מתי יצא ללימודים או ייסע לטיול בחו"ל. החלטות שהן בתחום חייו הפרטיים של אדם, נמצאות באופן בלעדי בידיו שלו! כך נמנעת תחושת הניכור והעוינות שבין החבר לקיבוץ. לא המבנה המוסדי הבירוקרטי שומר על המסגרת המשותפת, אלא תחושת ההזדהות של כל חברה וחבר עם חברות וחברי תמוז. ההנחה היא, שחבר המרגיש הזדהות עם קיבוצו, איננו זקוק לוועדה או מזכירות שיציבו את צרכי הכלל מול רצונותיו שלו. חבר כזה בעומדו בפני הכרעה שיש לה השלכות לגבי הקהוצה כולה, יתייעץ עם חבריו, ישמע את דעתם, ויביא במניין שיקוליו הן את רצונותיו ה"פרטיים" והן את רצונו ה"כללי" בבחינת היותו חבר הקיבוץ.

החלטות שהן בעלות אופי ציבורי מובהק (כגון: שיפוץ חדר-האוכל, הקמת ענף חדש או שינוי באורחות החיים) מתקבלות באספת החברים הנערכת מדי שבוע. כן חברים מתנדבים לצוותים לקידום עניינים שונים הדורשים טיפול ("צוותי אד-הוק").

על-מנת לקיים מסגרת כזאת, יש צורך ברמת מודעות גבוהה של כל חבר לנעשה בקבוצה ובחיי צוותא ערים.

מעורבות בחברה הישראלית

בשמונים השנים הראשונות של התנועה הקיבוצית, נבנה הקיבוץ כעומד מחוץ ומנגד לחברה העירונית בישראל כלומר: הרוב המכריע של החברה הישראלית. חברי הקיבוצים פעלו גדולות ונצורות לפני קום המדינה ואחריה, בתחומי הכלכלה, והחברה, העליה, התרבות, הצבא והביטחון. אולם, תמיד היתה זו עשיה "מבחוץ" לפחות במובן זה שחבר הקיבוץ, בסימו את תפקידו הציבורי, היה חוזר אל ביתו שבכפר, מוקף הגדרות ושדות הפלחה.

עם כל הזהירות הדרושה, נראה כי אפשר לקבוע שהקיבוץ נכשל בנסיונו להשפיע על החברה הישראלית בכיוונים של יתר שיתופיות ושיוויון. הקיבוץ הלך בדרכו שלו, והחברה הלא-קיבוצית צעדה בדרך אחרת, שונה מאוד. בשנים האחרונות אנחנו עדים להחרפתה של הבעיה: במקום שהקיבוץ ישפיע מרוחו על החברה הישראלית, מנשבת רוח החומרנות, האינדבידואליזם הקיצוני והניכור אל תוך הקיבוץ פנימה. במקום שיהווה דרך לרבים ומודל לחיקוי הולך הקיבוץ ומתפרק מנכסיו הרעיוניים תמורת החלום המפוקפק של "להיות כמו כולם".

הקיבוץ העירוני שואף להפוך את המגמה הזו על-פיה: לערער על הדיכוטומיה שבין העיר לקיבוץ, לצמצם את הניגוד, לא על-ידי חיקוי של הרע והפסול שבחברה העירונית, אלא על-ידי יצירת מוקד השפעה ערכי בתוך החברה הזאת! מוקד השפעה קיבוצי המהווה חלק אינטגראלי מן העיר, והנמצא בדיאלוג מתמיד עם הסביבה הלא-קיבוצית; לומד ומלמד, בונה ונבנה.

מימי ראשית הציונות, היה הרעיון הקיבוצי קשור בקשר הדוק עם החלוציות. ביישוב הארץ, בהפרחת השממה, ביבוש הביצות ובהגנה על הגבולות היתה התנועה הקיבוצית חלוץ ההולך לפני המחנה. קשה לדמיין את הקמתה ובניינה של מדינת ישראל ללא התגיסותו של הקיבוץ למשימות הלאומיות הללו. אולם, כיום אנו נמצאים בפני מצב שונה בתכלית מזה ששרר בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. במציאות הישראלית דהיום אין די במשימות הישנות. יש צורך בחלוציות ממין חדש: חלוציות חברתית. לאורו של חזון זה הוקם הקיבוץ העירוני דווקא בעיירת הפיתוח (אשר הפכה בינתיים לעיר) בית שמש. בעיירות הפיתוח ובשכונות עובר היום "קו החזית" של המאבק על דמותה של מדינת ישראל. כאן נמצאים האתגרים הלאומיים הראשונים במעלה: קידום ההשכלה והחינוך, פיתוח התרבות, צמצום מימדי העוני ושינוי פניה של החברה בכללותה.

קיבוץ תמוז הינו שותף פעיל במערכות החיים בבית שמש. כמה מחברי הקיבוץ עובדים כמורים במערכת החינוך התיכונית בעיר ומפיצים ברחבי העיר את "הרוח התמוזית".

הקיבוץ מקיים פעוטון וצהרון בהם מתחנכים ילדים מרחבי העיר. "פעוטון תמוז" מהווה מסגרת חינוכית איכותית וזולה. עבור הורים רבים, האלטרנטיבה האחרת היא שליחת ילדיהם למוסדות החינוך החרדי של תנועת ש"ס. הדגם של "פעוטון תמוז" משוכפל כיום ומופץ למעונות רבים אחרים ברחבי הארץ, באמצעות עמותת קהילה.

כשם שקיבוץ תמוז נאבק על החדרת תפיסות "קיבוציות" לחברה העירונית, כן הוא מתמודד בתנועה הקיבוצית על הגברת הרגישות החברתית והמעורבות בנעשה מעבר לגדר הקיבוץ. זאת הוא עושה בעיקר באמצעות עבודה חינוכית עם בני-נוער. קיבוץ תמוז מלווה ומדריך באופן קבוע קבוצות שונות של בני נוער הקרובים ברוחם לעקרונות הקיבוץ העירוני. בבית שמש פועלת כיום קומונה של צעירים בשנת-שרות-לפני-צבא, המופעלת על-ידי מעגל הקבוצות השיתופיות ומלווה באופן צמוד על-ידי חברים מתמוז.

חינוך ולימוד

משקל רב מוענק בתמוז לתחום הלימודים וההתפתחות הרוחנית. כבתחומים אחרים, מנסה תמוז גם כאן לעצב דפוס למידה שיתופי-חברתי, שיהיה בעל ערך יחודי החסר במסגרות ההשכלה הפורמאליות (אקדמיה וסמינר). אחת לשבוע, בשעות הבוקר של יום שישי, מתכנסים חברי הקיבוץ ללימוד בצוותא. כל יום לימוד מוכן ומועבר על-ידי אחד החברים (בדרך-כלל מכין כל חבר סידרה של ימי-לימוד, מעין "קורס" על נושא מסוים). דרכי הלימוד מגוונות: שיעור, הרצאה, קריאה בטקסטים, דיון משותף, סיורי שטח וכיו"ב. תחום הנושאים הוא רחב כרוחב תחומי התענינותם של חברי תמוז: היסטוריה, ספרות, מקרא, אדריכלות, מדעים-מדויקים, תרבות-פנאי ועוד.

תרבות יהודית

נושא מרכזי, המוצא את ביטויו בכל מסגרות העשייה והחשיבה של תמוז, הוא עיצובה של תרבות יהודית פעילה, מודרנית, ובעלת זיקה עמוקה למקורות ישראל.

העם היהודי בארץ הולך ונחלק בימינו בין שתי גישות מנוגדות. מצד אחד ניצב הזרם הדתי-אורתודוקסי, המגדיר יהדות, בראש ובראשונה, כקיומן המדוקדק של מצוות "שולחן ערוך". מצד שני עומד רובו המכריע של הציבור החילוני בארץ, ההולך ומתנכר למורשתו התרבותית. מקורות ישראל הופכים בעיני ציבור זה לזרים ובלתי רלוונטיים, התנ"ך הוא חובת לימוד מעיקה בבית-הספר, החגים והמועדים הופכים ל"מסיבות מנגל"... למול שתי האלטרנטיבות הללו מציג קיבוץ תמוז אלטרנטיבה שלישית: עיצובה של תרבות חילונית-הומאניסטית, השואבת את תכניה ומקורות השראתה מ"ארון הספרים" של העם היהודי לדורותיו. המקרא, התלמוד, ספרות ימי-הביניים, ההשכלה, דור התקומה וספרות החלוצים, כל אלה נתפסים כחוליות בשרשרת תרבותית-היסטורית.

קיימות

אף שהחיים השיתופיים בתמוז לא עוצבו מתוך תפיסה של קיימות, יש באורח החיים הזה מאפיינים מקיימים רבים: הפחתת הצריכה, שימוש חוזר, וניצול מקסימלי של משאבים מצד אחד - יש לנו, למשל, רק מכונת כביסה אחת(!); ושימוש במשאבים המתפנים לצורכי בניית קבוצה מצד שני, כל אלו משתלבים היטב בתפיסת העולם המקיימת, ואנו רואים בשיתוף הקיים בתמוז תוספת משמעותית לתפיסת העולם הזו.

עמותת קהילה

חזון ומטרות

עמותת קהילה שואפת לחברת בני אדם המקיימים ביניהם מערכת יחסים מלאים ומורכבים, ממצים את הפוטנציאל שלהם – כל פרט בפני עצמו, וכחלק מהכלל. סוג כזה של יחסים מעמיד אלטרנטיבה ליחסי ניכור, ובונה את האחר כאדם שלם, ולא כאובייקט לקשר חד מימדי וחד פעמי.

אנחנו מעמידים את הראייה המערכתית ויצירת הקשרים בין ארגונים, קבוצות פעולה, רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה בראש סדר העדיפויות של דרכי העבודה שלנו. מערכתיות זו מעניקה מעטפת תומכת למערכות היחסים הבינאישיות המתוארות למעלה.

העמותה רואה עצמה כגוף שמרכז פעולתו בעיר בית שמש, ויחד עם זאת מביא לידי ביטוי את יכולותיו עקרונותיו ודרכי פעולתו בחברה הישראלית כולה.

כפועל יוצא מתפיסה זו סימנו לעצמנו מספר מטרות:

  • לזמן לאנשים מצבים בהם הם יכולים לקחת אחריות על חייהם - בסביבתם הפיזית, במשפחה ובקהילה הקרובה
  • ליצור זרוע ליזמות חברתית של בודדים וקבוצות
  • לפתח שירותים חברתיים העונים על צרכי המשתתפים בהם, תוך שאיפה מתמדת לערב את המשתתפים בעיצוב המציאות סביבם
  • לטפח שויון חברתי וצמצום פערים – העמותה משתתפת עם המדינה והעיר במהלך הכולל שבו אדם מקבל תמיכה והצמחה ע"פ מצבו.

לאתר האינטרנט של עמותת קהילה

להצטרף לתמוז

אנחנו מזמינים משפחות ויחידים שילדיהם גדלו (ילדי תמוז הצעירים ביותר ילידי 2010) אשר רוצים לבחון

  • חיי שיתוף ושיוויון בעיר
  • הצטרפות לקהילה יהודית ריבונית תוססת
  • מעורבות חברתית ופוליטית

צרו איתנו קשר ונשמח לשוחח אתכם - info@tamuz.org.il

הקמת קבוצה

בישראל קיים מגוון גדול של קבוצות ברמות שונות של שיתוף. מעגל הקבוצות השיתופיות הוא הגוף המאגד בתוכו רבות מקבוצות אלה. אם אתן מעוניינות להקים או להצטרף לקבוצה, אתן מוזמנות להיכנס לאתר האינטרנט של המעגל , להתרשם מהפעילות וליצור קשר.

תמוז בתקשורת ובמחקר

החיים על פי תמוז - סרט תיעודי משנת 1994

קיבוץ תמוז – איך נולד הרעיון וכיצד הוא מתממש מאת: אודי מנור. פורסם במאי 2005

קיבוץ עירוני. מתוך לקסיקון הקיבוץ. עורך - אלי אברהמי. יד טבנקין 1998. כתב את הערך - אודי מנור.

שיתוף? לייק! כתבתו של אלישיב רייכנר ב"מקור ראשון". התפרסמה ב 11.5.2012.

דווקא שם - הקיבוצניקים של בית שמש. פרק מספרו של אלישיב רייכנר על אנשי ההתיישבות החברתית. פורסם בשנת 2013

Tamuz - Urban Commune. From: The Kibbutz – Awakening from Utopia By: Daniel Gavron Rowman & Littlefield - 2000

הגעה ויצירת קשר

כתבו ב Waze "חניית תמוז".

אם אתם מגיעים לאירוע, נשמח אם תכתבו ב Waze "חניה יהודה המכבי" ותחנו שם כדי שתישאר חניה לחברי הקיבוץ.

האימייל הכללי של תמוז - info@tamuz.org.il

put header here